רק אל תגידו לי "את טובה מדי", זה כל מה שאת מבקשת. יותר נכון מתחננת, שיאמרו הכל, כל דבר, רק לא זה. רק לא את הביטוי שהפך לסכין חדה שננעצת בלבך בכל פעם שהם מוציאים אותו מהפה. את מתאמצת כל כך לא לפגוע באף אחד, לא לתת אף פעם למישהו להרגיש רע בגללך, וגם אם זה לא בגללך, לעולם לא תוכלי להעלים עין מכאבו של האחר. לכן אינך מבינה למה זה קורה לך כל הזמן, למה אנשים מרשים לעצמם לפגוע בך? איך הם מעזים להכאיב לך וללכת כאילו לא הותירו בך הרגע עוד צלקת? "את טובה מדי, מגיע לך מישהו טוב יותר ממני". "את טובה מדי, אני לא רוצה לפגוע בך". "את טובה מדי, לכן אני מתרחק". "את טובה מדי, הבעיה היא אצלי, לא בך". את שומעת שוב ושוב את אותם המשפטים ששורטים אותך שם עמוק בפנים, ובכל פעם את רק רוצה שיפסיקו. את עומדת כאן מולי, זעם משתולל בתוכך ורצף שאלות חסרות היגיון עולות לאוויר: "אם אני כזו טובה, למה כולם קמים והולכים? למה כולם מתרחקים ממני? למה אף אחד לא מתאמץ להיות אדם טוב יותר בשבילי? איך זה שאני לבד?". ותמיד את עונה לעצמך את אותה התשובה: את הבעיה. לא משנה מה יקרה, בכל סיטואציה אפשרית, את תמיד תראי את עצמך כאשמה. תמיד מחפשת איפה את היית לא בסדר, אולי לא הבנת מספיק, אולי יכולת לעשות טוב יותר. מנסה להכיל את הכל ואת כולם, עד שלא נותר בך מקום להכיל את עצמך. זה לא יהיה פשוט, אבל את חייבת ללמוד להתגבר על זה, את חייבת להבין שאת פוגעת בעצמך כך ועלייך לשנות זאת. וכן, לפעמים צריך לומר ולעשות מה שקשה לך, כדי שבסופו של דבר תוכלי להקל על עצמך. ואחזור שוב, על עצמך. אני יודעת שאת מרגישה שהטוב שבך נהפך לחולשה שלך, אבל זה יהיה כך רק אם תאפשרי לזה לקרות. העולם שלנו אינו מקום מושלם, ולצד הדברים הטובים שממלאים אותו, תמיד יהיו גם דברים פחות טובים. יש שני סוגים של אנשים, האחד באמת יבין מי את, והוא אדם מספיק טוב כדי לא לנצל את הטוב שבך, והוא לא יתן לעצמו לפגוע בך. ויש את השני, שהוא לא מספיק טוב, והוא ינצל את הטוב שבך כחולשה. לצערי הסוג השני רב יותר, לכן הסיכוי שתפגעי גבוה יותר. לא הכל תלוי בך, ולא את הכל אפשר לשנות, אבל את כן יכולה לשלוט על הגישה שלך, על הדרך בה את מגיבה לדברים. את צריכה ללמוד לא לאפשר לאנשים כאלה לפגוע בך ולנצל לרעה את התכונות המדהימות שלך. עכשיו בטח תאמרי לי שאת שונאת את עצמך, איך בכזו טיפשות נתת להם את ההזדמנות לפגוע בך. אבל אל, יקירתי. אל תכנסי לפינה הזו. את האחרונה שאשמה כאן. כנראה שוב התקרבת אל האדם הלא נכון. המשך בפוסט הבא...(1)

Теги других блогов: עצמאות זעם התמודדות